היי פאנקייקם, אז ככה הגיע רגע הפתיחה של הסיפור סופסופ! מקוה שתאהבו ושוב, זה לגילאי 10+!!!! אז מי שלא אוהבת שואה נא לא להסתכל כי ה סיפור על שואה! יום טוב=)
אה וחברים מי ששואל כן, *אני* כתבתי תסיפור ואין העתיק לשכפל, לסרוק, להדפיס, בקיצור *שום* דבר! כל הזכיות שמורות לי! כל מי שיעשה משהו שקשור לזה ידוח לצוות טרופי ובקיצור לא לעשות את זה! יום נעים :)




















המחנה
1935
לילה, קר בחוץ, מילי מנסה לעבור את המחסום ושאף אחד לא יגלה אותה.
היא רוצה לברוח, רחוק מפה, רחוק מארצה הבוערת והעכובה מדם..להיות חופשיה, לצאת מצפורניהם השורטות והכואבות של הנאצים, היא השאירה את כל המשפחה היא השאירה שם.. סבא, סבתא, דודים, דודות, את אימא, אבא, את אחיה הקטן בן החודש, הכל
אמא תפרה לה שמלה אחת ויחידה-לשבת, היום לא יום שבת.. אבל אין מה לעשות היא חייבת ללבוש משהו! קר בחוץ! יורד שלג!
היא זזה מעט כדי שרגליה לא ירדמו..היא שומעת רעש מאחד הפחים, והיא קופצת ממקומה..היא מסתובבת ורואה כלב, היא במקור מכפר, אז היא רגילה לראות כלבים אבל היא חושבת שיש הרבה מה לפחד ממה שליד..
מגפיים שחורות מנצנצות באור הירח, מדים מגוהצים ונקיים, והפרצוף,
#סיפור #מתחחח