סיפור לתחרות של נתנאל, בבדוקי 


השינוי הגדול בחיי:
היי, שמי בבדוקי ואני בן 13. אני גר בעולם טרופי בעיר טרופית שנמצאת סמוך ליער ויש לי 2 אחים קטנים, ואחות גדולה. 
אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה בקיץ הקודם. אקרא לסיפור: השינוי הגדול בחיי:
היה זה קיץ רגיל ומשעמם. באותו היום אני ואחותי שיחקנו כדורגל במגרש שליד הבית שלנו, האחים הקטנים שלנו שיחקו במחשב והורינו רוב היום עבדו. הגיעה השעה 14:00. אני ואחותי התעייפנו ועשינו הפסקה ופתאום אנחנו שומעים את אמא ואבא קוראים לארבעתינו לסלון הבית. כולנו באים בריצה ואנחנו רואים את ההורים מתנהגים בצורה קצת חשודה. אבא לא ממש הצליח לדבר. הייתה שתיקה של כמה דקות מצד ההורים וגם אנחנו שתקנו. ואני דמיינתי את הגרוע מכל. פתאום, אמא התחילה לדבר ואמרה: "אנחנו... עוז... בים את הארץ" אני לא הבנתי מה קורה ומאיפה זה בא, תכננתי לבלות את החופש שלי עם החברים כאן בטרופי. אני ואחיי שאלנו את אמא ואבא למה זה קורה והם אמרו שזה בגלל שאבא מצא עבודה טובה בטרופיטליה ונצטרך לעזוב.
כבר בטיסה חשכו עיניי. כל הטיסה פחדתי שיקרה משהו ופחדתי מהחיים החדשים שעומדים להיות לי. הגענו לביתינו החדש בטרופיטליה, ב15.7.2030. 
הייתי עצוב ובודד. יום אחד הלכתי לבית ספר החדש והכרתי שם חבר טוב בשם ליאו. זה ממש הרגיש לי כמו חיבור ממבט ראשון. מאז, ועד עכשיו ליאו ואני החברים הכי טובים. איך הכרנו? זה כבר תשמעו בסיפור אחר..
#תחרותסיפורבבדוקי